Warning: Undefined array key "schoolid" in /home/u621599107/domains/shotbyshot.hafaka.net/public_html/wp-content/plugins/oxygen/component-framework/components/classes/code-block.class.php(133) : eval()'d code on line 2

פס קול | אלדד בוגנים

דיאלוג

המילים המדוברות של הדמויות בסרט. הדיאלוג עוזר להעביר מידע חשוב על הסיפור, הדמויות והיחסים שלהן זו עם זו. דיאלוג בדרך כלל מוקלט על הסט במהלך הצילומים, אם כי הוא עשוי להיות מוקלט מחדש בפוסט-פרודקשן לצורך בהירות או כדי לתקן טעויות.

מונולוגים וקריינות

מונולוג הוא נאום ארוך שנישא על ידי דמות בודדת, המשמש לעתים קרובות כדי לחשוף מידע חשוב על הדמות או לקדם את הסיפור. קריינות, לעומת זאת, כוללות קריינות של הסיפור על ידי דמות או שחקן קול, וניתן להשתמש בהן כדי לספק אקספוזיציה או פרשנות על האירועים המתרחשים על המסך

אווירה

צליל אווירה, או אמביינס, הוא צליל הרקע שעוזר ליצור תחושה של ריאליזם ואווירה בסרט. הוא כולל צלילים כמו תנועה, ציוץ ציפורים או זמזום של מכונות, ולעיתים קרובות מוקלט בנפרד מהשחקנים ומתווסף בפוסט-פרודקשן. צליל אווירה הוא כלי חשוב ליוצרי קולנוע כדי ליצור תחושה של זמן ומקום ולעזור לקהל להרגיש שקוע יותר בסיפור.

וואלה

וואלה הוא סוג של צליל סביבה הכולל פטפוטים ברקע ורעש של קהל או קבוצת אנשים. הוא מתווסף לעתים קרובות בפוסט פרודקשן וניתן להשתמש בו כדי ליצור תחושה של ריאליזם בסצנות עם הרבה אנשים. ניתן להשתמש בוואלה גם כדי להשלים פערים בפסקול וליצור תחושת המשכיות בין סצנות שונות.

אפקטים קוליים

אפקטים קוליים, או SFX, משמשים ליצירת מגוון צלילים שאינם מתרחשים באופן טבעי בעולם או שלא ניתן להקליט אותם על הסט. אלה יכולים לכלול פיצוצים, יריות, רעשי בעלי חיים ועוד רבים אחרים. SFX מוקלטים לעתים קרובות בנפרד מהשחקנים ומתווספים בפוסט-פרודקשן כדי ליצור נוף סאונד דינמי וסוחף יותר.

מוזיקה

ניתן להשתמש בה כדי לקבוע את הטון או את מצב הרוח של סצנה, להדגיש את הרגש או ליצור תחושת מתח או התרגשות. ניתן להשתמש במוזיקה גם כדי ליצור תחושה של המשכיות בין הסצנות או כדי להדגיש את חלוף הזמן

דיאלוג: מת לחיות 2

דיאלוג: מת לחיות 2

הדיאלוג הפותח ב-Die Hard 2 משרת פונקציה אקספוזיציונית על ידי הצגת הקהל עם ג'ון מקליין, הדמות הראשית, ומצבו הנוכחי. דרך השיחה עם שוטר שדה התעופה ונהג הגרר, הקהל לומד שמקליין נמצא בוושינגטון די.סי כדי לאסוף את אשתו משדה התעופה, ושהוא נוהג במכונית של חמותו. הדיאלוג גם חושף שמקלן הוא שוטר מ-LAPD ושהוא לא אהוב על חמותו כי הוא לא רופא שיניים. השיחה מוצגת בצורה טבעית, כאשר מקליין מנסה לנהל משא ומתן עם השוטר ולערער על תחושת עבודת הצוות שלו. עם זאת, השוטר לא מתרגש, והמצב מסלים כאשר מקליין מבין שהמכונית נגררת משם. קונפליקט זה מוסיף מתח ומכין את הבמה לאירועים מלאי האקשן שלאחר מכן. (הדוגמא מתוך תסריטאות של קובי ניב) בסך הכל, דיאלוג הפתיחה ב-Die Hard 2 מעביר ביעילות מידע חשוב על הדמות הראשית ומצבו תוך ביסוס תחושת קונפליקט ומתח. זה נותן את הטון להמשך הסרט ומושך את הקהל לתוך הסיפור.

מונולוג: וולסטריט

מונולוג: וולסטריט

מונולוג "חמדנות זה טוב" בסרט "וול סטריט" מ-1987 הוא אחד מנאומי הקולנוע המפורסמים בכל הזמנים. בסרט הוא מועבר על ידי הדמות גורדון גקו, בגילומו של מייקל דאגלס, סוחר עשיר וחזק בוול סטריט שהפך לאייקון של קפיטליזם חסר רחמים. המונולוג ממלא מספר תפקידים בסרט. בראש ובראשונה, היא משמשת לבסס את גקו כדמות עוצמתית וכריזמטית, מי שמסוגלת לרתק ולהשפיע על הסובבים במילותיו. הנאום של גקו חלקלק ומשכנע, והוא מציג את עצמו כמי שלא מפחד לקחת סיכונים ולנצל הזדמנויות. שנית, המונולוג מדגיש את הנושאים המרכזיים של הסרט של חמדנות, שאפתנות ושחיתות. מדבריו של גקו עולה כי חמדנות היא כוח חיובי, כזה שמניע אנשים לעבוד קשה ולשאוף להצלחה. לטענתו, המרדף אחר עושר הוא אינסטינקט אנושי טבעי ורצוי, וכי מי שמוכן לקחת סיכונים ולעשות מהלכים נועזים הם אלו שיצאו מנצחים. עם זאת, ניתן לראות במונולוג גם ביקורת על עודפי הקפיטליזם והסכנות של חמדנות חסרת מעצורים. מדבריו של גקו עולה כי החתירה לעושר צריכה להיות המטרה הסופית, ללא קשר להשפעה שיש לה על אחרים או על החברה כולה. הוא מציג חזון של קפיטליזם שמתמקד אך ורק ברווח ובאינטרס אישי, עם מעט התחשבות בהשלכות. המונולוג "חמדנות זה טוב" ב"וול סטריט" הוא רגע עוצמתי ובלתי נשכח בתולדות הקולנוע, המשמש לבסס את דמותו של גורדון גקו כדמות כריזמטית ומשפיעה, תוך הדגשת הנושאים המרכזיים של הסרט: חמדנות, שאפתנות. , ושחיתות. ניתן לראות במונולוג גם חגיגת כוחו של הקפיטליזם וגם סיפור אזהרה על הסכנות של חמדנות חסרת רסן, והוא ממשיך להדהד בקרב הקהל כיום כפרשנות על הקפיטליזם המודרני.

אמביינס: מילים ולחן

אמביינס: מילים ולחן

"מילים ולחן" הוא סרט קומדיה רומנטית משנת 2007 בבימויו של מארק לורנס ובכיכובו של יו גרנט בתפקיד אלכס פלטשר, כוכב פופ לשעבר שניתנת לו הזדמנות לכתוב שיר לדיווה פופ פופולרית בשם קורה קורמן, בגילומה של היילי בנט. כאשר אלכס וסופי, בגילומה של דרו ברימור, נותנים לקורה את דיסק ההדגמה של השיר שנתבקשו לכתוב. כשהם מחכים לקורה להאזין למוזיקה, קולו של מסוק שמתחיל להמריא הופך להיות מורגש בהדרגה ברקע. צליל המסוק הוא מטאפורה למשמעות הסצינה, מכיוון שהוא מייצג את הפוטנציאל לקריירה של אלכס להמריא אם קורה אוהב את המוזיקה שלהם. צליל המסוק בונה מתח ויוצר תחושת ציפייה, כאשר אלכס וסופי מחכים במתח לתגובה של קורה להדגמה שלהם. כאשר קורה סוף סוף נותנת לשיר את אישורה, צליל המסוק הממריא משמש כסמל להצלחתם ולתחילת הקריירה שלהם. צליל המסוק מקבל משמעות כפולה, המייצג לא רק את הצלחתו המוזיקלית של אלכס אלא גם את אהבתו לסופי. השימוש בסאונד בסצנה זו עוזר להדגיש את ההשפעה הרגשית של הרגע ואת משמעות הצלחתן של הדמויות. צליל המסוק יוצר תחושת ציפייה ומתח, ונבנה לרגע של ניצחון וחגיגה כאשר הקריירה של אלכס וסופי ממריאה.

וואלה: ג'רי מגוויר

וואלה: ג'רי מגוויר

"ג'רי מגווייר" הוא סרט דרמה קומדיה רומנטית משנת 1996 בבימויו של קמרון קרואו ובכיכובו של טום קרוז בתפקיד ג'רי מגווייר, סוכן ספורט שיש לו התגלות מוסרית ומחליט לעבוד עבור עצמו, יחד עם דורותי בויד (רנה זלווגר), אמא חד הורידת שמצטרפת אליו למסע שלו. אחת הסצינות הזכורות ביותר בסרט היא פגישת הצהריים בין ג'רי מגווייר לבוב שוגר (ג'יי מור), שם מפטרים את ג'רי מעבודתו. השימוש בוואלה בסצנה הזו הוא די משמעותי. בזמן שג'רי ובוב מנהלים את השיחה שלהם, נשמע צליל חלש של מישהו ברקע שר "יום הולדת שמח". זה אולי נראה כמו פרט חסר חשיבות, אבל הוא למעשה משמש כמטאפורה לאירועים המתרחשים בחייו של ג'רי. הפיטורים של ג'רי הם בעצם לידה מחדש עבורו, שכן הוא נאלץ להתחיל את הקריירה שלו מחדש מאפס. ניתן לראות בשירה של "Happy Birthday" ייצוג סמלי של הלידה מחדש הזו, התחלה חדשה עבור ג'רי. הוואלה משמשת תזכורת לכך שהחיים נמשכים גם בעיצומם של תהפוכות גדולות, ושתמיד ישנה אפשרות להתחיל מחדש. השימוש בוואלה בסצנה זו גם יוצר תחושה של ריאליזם ואותנטיות, שכן הוא מוסיף שכבה של רעשי רקע שלרוב נוכחים בשיחות מהחיים האמיתיים. צליל האנשים המדברים וצחוק מדי פעם מוסיפים למתח ולדרמה של הסצנה, מה שהופך אותה למשפיעה ובלתי נשכחת יותר.

אפקט קולי: ג'ונו

אפקט קולי: ג'ונו

בסרט ג'ונו, השימוש באפקטים קוליים ממלא תפקיד מכריע ביצירת תחושת מתח וחוסר ודאות בסצנה המפנה המרכזית בתחילת הסרט. בסצנה זו, ג'ונו מבקרת במרפאת הפלות, שוקלת אם להפסיק את ההריון או לא. כשהיא יושבת בחדר ההמתנה, מודגש קול הקשה שלה בציפורניים של היושבים בחדר, גירודים, נקישות וכו'. הוא הולך ומתעצם ובעצם מוביל אותה להחלטה להביא את התינוק. צליל דפיקות הציפורניים יוצר אצל הצופה תחושה עזה של עצבנות וחרדה בדיוק כמו אצל ג'ונו. זה משמש להדגיש את חומרת ההחלטה שעומדת בפני ג'ונו ואת משקלו של הרגע.

מוזיקה: נאמנות גבוהה

מוזיקה: נאמנות גבוהה

הפתיחה של הסרט "נאמנות גבוהה" היא דוגמה מצוינת לשימוש במוזיקה לא דיגטית ודיגטית בסרט. הסרט מתחיל בצילום של תקליט ויניל מסתובב על פטיפון, בליווי מוזיקה לא דיאגטית של "You're Gonna Miss Me" של מ13th Floor Elevators. כשהמצלמה מתקרבת לדמות הראשית, רוב גורדון (בגילומו של ג'ון קיוזאק), המוזיקה משתנה לפתע באיכותה וכעת היא נשמעת דרך האוזניות שרוב עונד. המעבר ממוזיקה לא דיגטית למוזיקה דיגטית הוא חלק, והצופה מבין לפתע שהמוזיקה שהם שומעים בעצם מגיעה מתוך עולם הסיפור. הטכניקה הזו יוצרת תחושה של שקיעה בסרט ומושכת את הקהל לעולמו של רוב. השימוש במוזיקה לא דיגטית ודיגטית בפתיחה של "High Fidelity" נותן את הטון לסרט כולו, שעוסק בבעל חנות תקליטים אובססיבי למוזיקה ולמערכות יחסים. למוזיקה יש תפקיד מרכזי בסיפור, והשימוש במוזיקה לא דיגטית וגם במוזיקה דיגטית משקף זאת. רצף הפתיחה הוא דרך חכמה ויעילה להציג את הנושאים והדמויות של הסרט, תוך כדי הצגת חשיבות המוזיקה בסיפור.